יום שני, 27 בפברואר 2017

שימוש בסרטים ללמידה





ילדים ואנשים נהנים לראות סרט או סדרה משום שזו כניסה לעולם דמיון ויזואלי, מובן, בסך הכל. סרטים מאפשרים הזדהות עם דמות, הזדהות עם ערכים, עם מעשים וגם את טווח הרגשות ההפוך- לא לאהוב דמות ולא להזדהות עם ערכיה.
אני אוהבת להשתמש בסרטים וסדרות בכיתה משום שזהו כלי זמין וניתן למצוא סרט/ סדרה לכל נושא.

בנוסף, ילדים צופים בסרטים וסדרות רבות. האם שאלתן-ם את עצמכן-ם מה הם מבינים מהסרטים?
האם הם קולטים את הנונסנס? את הסרקזם? את העומק הרגשי?
יש לנו יכולת ללמד את הילדים להתבונן ולהעמיק תוך כדי שימוש בסרט כפלטפורמה לפתיחת נושאים רבים, תרגול נושאים וחשיפה.


למה?
תוכן מובנה ומוגדר
ממוקד
מעניין
דינמי
מייצר רגש
יכולת הקשרים


איך?
שימוש בסרטים / סדרות דוקומנטריים וסרטים עלילתיים- בצפייה מודרכת;
נושאים:
משימות שפה- תיאור דמות, איתור מידע, פסקת טיעון ועוד
הכרות של תקופה- היסטוריה, תנ"ך
גיאוגרפיה
דת- הכרות עם דתות, דיונים על דת
ספורט
רגשי וחברתי- פיתוח דיונים על רבדים של דמות, סיטואציות חברתיות, קונפליקטים (אישיים ובינאישיים), התבגרות, פרידה ועוד
סביבה וטבע
ביולוגיה
כלכלה
משפטים, מוסר, אתיקה
ועוד

דוגמה לצפייה מודרכת בסרט התנגשות הטיטאנים-
קהל יעד- כיתה ו' עד י"ב
מטרות:
1.      הכרת דמויות מהמיתולוגיה היוונית (היסטוריה ומיתולוגיה)
2.      שיפור הבנת הנראה ואיתור מידע (שפה ומיומנויות צפייה)
3.      כתיבת פסקת טיעון על דמות אהובה (שפה)
4.      שיח על קונפליקטים (רגשי).

משימת צפייה:

1.      אתרו את כל הדמויות המיתולוגיות/ שלטוניות ופילוסופיות בסרט.
2.      כיתבו את כל הקונפליקטים בסרט- אישיים ובין אישיים.
3.      ציינו את המיתוסים עליהם מסופר בסרט.
4.      כיתבו מידע על דמות אהובה.

עיבוד עם המחנכת:

א.      איסוף כלל המידע של כולם (ניתן לבצע בקבוצות ומסירת מידע מרוכז ברמה הכיתתית).
ב.      כתיבת אפיוני דמות עשירים במידע.
ג.       שיח על קונפליקטים ובחירת קונפליקט עיקרי לדיון והעמקה בכיתה (בהתאם לגיל/ צרכים).


פוסט עם המלצות לסדרות עד כיתה ד'

ניתן לעבוד עם כלים לעריכת סרטים / להערות שיתופיות על מנת לייצר למידה שיתופית בכיתה.

דוגמאות לסרטים, שכבת ו'- תיכון (הפעילו שיקול דעת איזה סרט מתאים לאיזו כיתה):

פילוסופיה (מטריקס), פסיכולוגיה (שתיקת הכבשים), התבגרות (הקול בראש), מתמטיקה (נפלאות התבונה), דת (למלא את החלל), גאוגרפיה (מסביב לעולם בשמונים יום), טבע (באג לייף), ספורט (אורות ליל שישי), אסטרונומיה (בין כוכבים), ביולוגיה (הזבוב), כלכלה (מכונת הכסף), משפטים (האישה הטובה), אתיקה (עין בשמיים), מוסיקה (לה לה לנד), גאולוגיה (סאן אנדראס), נהיגה (מהיר ועצבני), אני סאם (אנשים עם צרכים מיוחדים), מה עובר על גילברט (אנשים עם צרכים מיוחדים)


נצרות - הפסיון של ישו, הפיתוי האחרון של ישו, בן חור, שתיקה
איסלאם - פרספוליס, שתיקה
בודהיזם - קאנדאן, שבע שנים בטיבט, בודהה קטן
שינטו - סרטי מיאזאקי

התבגרות:
בילי אליוט, יפה בוורוד, מועדון ארוחת הבוקר, אני והחבר'ה, מישהו לרוץ איתו, הגוניס, מואנה, המסע המופלא, הוגו, קרטה קיד, הסיפור שאינו נגמר, ארץ יצורי הפרא.



** תודה לעדן גוריון על המלצות לסרטים מעולים ללמידה בתחומים מופלאים!
** תודה לדן מיכאלי ודרור מילר על הגרפיקה.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©


יום שבת, 28 בינואר 2017

20 סיבות ללמד שירה, בכל גיל






למה ללמד שירה?
באנגלית ישנה הפרדה בין song ל- poem. בעברית המילה "שיר" מתייחסת הן לשיר משוררים והן לשיר עם מוסיקה. כאשר ילדים מגלים את העובדה הזו היא מפתיעה אותם ונראית להם הגיונית בו זמנית. בבית הספר ישנו עיסוק רב בחרוזים ודיקלומים בכיתות א-ב, בהמשך עוסקים לעיתים בשירים בהקשר יוצר/ת או חגים, ובהמשך בתכנית הלימודים בחטיבה ובתיכון לומדים יצירות ספציפיות.

אני מלמדת בכיתה מגוון שירים (משני הסוגים) לאורך השנה בצורות שונות ממספר סיבות:
1. חשיפה והרחבת אוצר מילים
2. חשיפה לצורות חשיבה
3. קשר בין יוצר ליצירה
4. משחקי מילים
5. פיתוח עולם דמיון
6. חוקי שפה שרלוונטיים רק בשירים ולא בשיח דבור רגיל; מניפולציות שפתיות שקיימות בעיקר בשירה
7. פיתוח הקשבה
8. פיתוח יכולת פרשנות אישית
9. שיח על רגשות
10. פיתוח דיון
11. קישור מלל למוסיקה
12. שימוש באומנות ככלי ביקורתי/ אישי/ הבעתי
13. פיתוח סקרנות
14. הכרת תקופה, הרחבת ידע עולם
15. יצירת הקשרים לנושאים רלוונטיים- מעגל השנה, אישים, אירועים אישיים ועוד
16. פיתוח חשיבה רפלקטיבית רגשית ומחשבתית
17. איפשור לילדות-ים להביא את עולמם הפנימי לכיתה
18. הבנת הנקרא
19. טרום/ פיתוח יכולת כתיבת שירים
20. חשיפה למצלולים, תבניות ותנועתיות.


אני משערת שישנן עוד סיבות טובות ללמד שירים, ואני רוצה להציג לכן את הדרך שלי ולהציע לכן לפתח דרך אישית משלכן:
בכיתה שלי מטרת הלימוד הינה בראשונה חשיפה רחבה ככל הניתן לשירים מתקופות, תרבויות וסגנונות שונים. התהליך הוא קריאה- חיווי דעה- הבנה- שיח סביב השיר. לעיתים אני מוסיפה השמעת מנגינה או שיר כמקדימים את השיר הנלמד וקשורים אליו מבחינת תקופה/ יוצר/ נושא/ רגש.
מעניינת הדרך בה ילדים קושרים את שתי היצירות. אני משתדלת לא להוביל את הדיון אלא לתת לכיתה להוליך אותו לכיוונים שנראים להם רלוונטיים, כאשר מדי פעם אני מוסיפה שאלות מכוונות או משקפת דברים שנאמרו.
ככל שנתחיל מוקדם יותר לחשוף ילדים לשירה מגוונת כך יכולות השיח על השירה ברבדים שונים תהיה עמוקה יותר.

כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 24 בינואר 2017

תניני רגשות- קריאה, רגש ופיתוח דמיון


החלטתי לכתוב את הפוסט הזה לאחר ששלושה אנשים שונים שאלו אותי השבוע שאלות על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות (תחום ההתמחות שלי) משלושה היבטים שונים. קולגה מתחום ניתוח ההתנהגות, מחנכות בקורס שאני מעבירה, במפגש שעסק בלמידה שנקודת המוצא שלה היא ספרים וחברה שרוצה ללמד דבר מה את ביתה.
בפוסט אציג ספרים שאני אוהבת לעבוד איתם בהיבט חברתי ורגשי על תחומים שונים:
אני ורגשותיי
זיהוי רגשות
בטחון עצמי
אחרות
חברות
קבלת האחר
ביטוי עצמי
הבנת האחר

ניתן לקחת כל ספר למקומות וכיוונים אחרים; ניתן להשתמש בספרים גם למשימות לימודיות כמו- כתיבה על הספר, איתור מידע, אפיון דמות ועוד.

אתחיל מסיפור אמיתי שהתרחש לא מזמן:
בגן אחד לימדו את הילדים (טרום חובה וחובה) את הספר "ציפור הנפש". ספר נפלא, שמצריך תיווך מתאים לגילאים הצעירים. לאחר הקראת הספר ישבה הגננת על ילדים בקבוצות של חמישה ילדים ושאלה אותם מה הם מרגישים בציפור הנפש שלהם ואילו רגשות יש להם.
אחד הילדים אמר שיש לו מגירה של תניני רגשות.
הגננת הגיבה כך- "אין דבר כזה תניני רגשות. צריך רגש- שמחה, כעס, התלהבו...."
בערב, הילד סיפר על הספר בבית וביקש שיקריאו לו אותו. לקראת סוף הספר הילד פרץ בבכי.
אמו שאלה אותו מה קרה, והוא ענה שהוא אמר שיש לו תניני רגשות והגננת אמרה לו ש- "אין דבר כזה".
האם נתנה הסבר על כך שגם גננות טועות לפעמים, שאולי הגננת לא מכירה את הרגש, שכל רגש הוא לגיטימי ושלמחרת היא תדבר עם הגננת.
בשיחה עם הגננת הגננת אמרה שהיא "לא חשבה שילדים ימשיגו רגש בצורת יצירתיות; לא חשבה על זה עד כה, וכי היא מבינה".

רגשות הם עניין סובייקטיבי. ילדים ומבוגרים יכולים להמשיג רגשות בכל צורה שנוחה להן-ם. חשוב לאפשר לילדים פתח לעולם הדמיון שלהם ולשפה שלהם. מה שעבור ילד הוא "תנין דמיון" יכול להיות מגוון עצום של רגשות או מחשבות ואולי מילה אחרת לרגש ספציפי.
בנוסף, עלינו לזכור שישנם הרבה מצבים בהם אין רגש אחד, אלא מגוון רגשות שפועלים וקיימים יחד, ולעיתים קשה או שאין רצון להסביר או לפרט אותם. אנו יכולות לפתוח נושא ולהחליט על מה עובדים בו ועד לאן. ניתן לתת לילדים להוביל את הקריאה/ שיח/ למידה עם הספר.

ספרים לשיח על רגשות- באופן כללי :

ציפור הנפש
משהו אחר (חברתי, קבלה לקבוצה, חברות)
נונה קוראת מחשבות- תפיסה של מחשבות של אנשים/ ילדים אחרים
מר רגזני, מר שמחה, גברת דגדוג...
ד"ר כדור עגול- סדרה שעוסקת בנושאים של פחד, אומץ וכד'
ספר הרגשות הגדול- מרי הופמן
אני זה אני ואני מיוחד
גדר, כבשה ואיש עם בעיה- מעולה לפתרון בעיות ומבט על הדברים בצורות שונות (גמישות מחשבתית)
חיבוק- דויד גרוסמן- מעולה לבני נוער ומבוגרים
קשקוש מקושקש- ספר נפלא על ייחודו של ילד/ה - אדם (כשלושה שבועות לאחר כתיבת הפוסט מצאתי כתבה מעולה על הספר באתר "הגיל הרך")
הלב שלי קופץ וצוחק, רוסה לגרקרנץ ואוה אריקסון (גן- א,ב)
חיוך- קומיקס, ריינה טלגמאייר
פלא- ר"ג פלאסיו

גילאי ג' עד חט"ב-  הסדרה המופלאה מדברים פילוסופייה שעוסקת בתמות מרכזיות, שאלות פילוסופיות ורגשות.



רשימת ספרים לפי נושאים

בנוסף, כל ספר (!!) יכול להוות קרקע לשיח וניתוח סיטואציות חברתיות.

סדרה מעולה עד כיתה ג':

דן ומזלי- עוסקת ברגשות ומצבים חברתיים.








משחקי קלפים / קופסה:

מה קורה כאן
מה הבעיה- להרגיש בחברה
סדרת המשחקים של מיכל לאופר


אתרים בנושא:

מכללת קיי










כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שלישי, 13 בדצמבר 2016

שמונה משימות שמפתחות אוריינות (מתאים מגן חובה ועד אין קץ)

אוריינות היא היכולת לקרוא ולכתוב, תוך שימוש במיומנויות/ יכולות אלה לצורך קליטת והעברת מסרים. ברמה האקדמית אוריינות גבוהה הינה הבנת טקסטים מורכבים, שימוש בטקסטים, יכולת מענה על שאלות הקורות לטקסט וברמות הגבוהות- ניהול דיונים ודיונים ביקורתיים על הטקסט, שיח על נרטיב ומטה נרטיב, חיבור לתחומי ידע נוספים וביצוע מניפולציות עם הטקסט. אני אוהבת טקסטים כנקודות מוצא לנושאים אחרים, כקישור לתחומי ידע נרחבים ועוד.

בעקבות שאלה שהגיעה אליי דרך "שפה יצירתית" אני משתפת אתכן בשמונה משימות שמפתחות אוריינות בטקסט, החל מהפשוטות ביותר ועד למורכבות; במשימות שונות אתן רמות שונות בהתאם לשלב הלימודי.

כללי:
ניתן לחבר בין הסעיפים על מנת להגיע לאותה מטרה, לדוגמה לימוד שיר/ ספר/ סיפור ודרכו ללמוד מילים חדשות.

1. הרחבת אוצר מילים:
בכיתות הנמוכות ובגנים- מילים, נרדפות והפכים
מכיתה ג' ומעלה התייחסות לכללים לשוניים וליוצאי דופן
שימוש בחידות לשון (האקדמיה ללשון מעלה המון חומר לחידות)
ניבים, פתגמים, מטבעות לשון.

2. הרחבת ידע עולם וחשיפה לספרות ושירה-
ספרים, שירים ודיקלומים הם פן חשוב בהיבט התרבותי, לשוני ורגשי.

חשיפה שמלווה בעבודה על הטקסט/ משימה יצירתית בעקבות טקסט/ חשיפה בלבד הן מתכון מעולה ליצירת אהבה לשפה.
שיח על חריזה ואי חריזה, שירי נונסנ, שירי משוררים, שירים מהקנון התרבותי וכל המרבה הרי זה משובח.

3. יצירת שיח "על משהו"
לדבר על סיפור, על הכתיבה, על תכנית שראינו, על שיר ששרנו- מפתח יכולות רפלקציה, בניית מטה נרטיב, יכולת
שיח דבור גבוהה והרחבת אוצר מילים.
בגילאי גן ניתן לדבר על התמונות ועל הסיפור ברמת שיח של הבנה ומחשבות מותאמת לגיל הילד.

4. הקשבה למוסיקה/ לתכניות והוצאת מידע- בע"פ בגילאי גן וא' ולאחר מכן בכתיבה.
סיכום בנקודות או מידע ספציפי.

איפשור מתמיד של:
ציור וכתיבה חופשיים
חשיפה תמידית לספרים.
דיבור לצד הקשבה תוך עבודה על שיפור יכולות הקשבה ושיח.

בטקסטים

1. איתור:
בראשית קריאה ניתן לבקש לאתר- אותיות, מילים ומיקומים.
דוגמות:
- סמנו את האות א' בכל מקום בו היא מופיעה.
- מיצאו את המילה הראשונה בפסקה השלישית
- מיצאו את כל המילים שקשורות למזג אוויר (רלוונטי גם בכיתות ג'-ד')
בכיתות גבוהות:
- מיצאו מילים שמתארות רגשות
- מיצאו את כל הפעלים/ תיאורים/ מושאים
- מיצאו מילות ניגוד
** איתור מעולה גם לנושא הקשב במהלך שיעורים, ניתן לקרוא על זה בפוסט- משחקים לפיתוח קשב.

2. שימוש באסטרטגיות- בהתאם לגיל:
- מרקרו מילים קשות/ מילים שקשורות לנושא/ אחר
- מרקרו משפט מרכזי/ רעיו מרכזי
- סכמו פסקות
- ניטור עצמי ובדיקה עצמית בטקסט- אל מול שאלות, דיבור פנימי
ועוד

3. מיפוי טקסט (מכיתה ד')
למדו את הכיתה כיצד ממפים טקסט (איור גרפי שמסכם בכחצי עמוד את הנושאים השונים בטקסט בהתאם לסוג הטקסט)

4. התייחסות לתוכן, שלא ברמת שאלות:
- הביאו דוגמאות ל......
- מה הקשר בין הכותרת לפסקות X, Y...?
- ביחרו את הפסקה האהובה עליכן-ם, מדוע?
- ביחרו מילה אהובה
ועוד.

בהמשך אכתוב פוסט נוסף על פיתוח אוריינות ושימוש בטקסטים כנקודת מוצא.

ניתן לקרוא על שימוש בטקסט כנקודת מוצא לדיון חברתי + טקסט מאתגר בפוסט של "פוקימון גו".


אשמח לשמוע מה אתן עושות ולהוסיף לפוסט.

שרון.


                                                      כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום רביעי, 7 בדצמבר 2016

שיעור שפה בנושא ילדות- שיר ומשימה להורה וילד/ה

בכיתה אנו עובדים על שיר פעם בשבועיים. בכל פעם הגישה אל השיר היא שונה והשיעורים אינם אותו הדבר. השיעור משתנה בהתאם לסוג השיר, מבנה השיר ותוכן השיר.

שיעור זה מחבר בין שיר ונושא- הילדות- למשימת בית של שיח עם ההורים.

השמיעו בכיתה את השיר- זו ילדותי השנייה (מתי כספי, אהוד מנור)
א.      שאלנה את הילדים-
מי מכירה-ה את השיר?
מה הרגשתם כשהקשבתם לשיר?
מה הבנתם?
על מה מדבר השיר?
איספו דוגמות מהשיר על כמיהות וגעגועים.
ב.      מושג הכמיהה- מדוע המשורר/ שר מתגעגע לילדות לדעתכן/ם?
ג.       מה מיוחד לדעתכן/ם בילדות?
ד.      מה קורה כשמתבגרים? (השערות)

תנו לילדים לקרוא את השיר- חפשו את הילדים.
א.      ניתוח השיר- מבנה ותוכן.
ב.      מה מבקשת המשוררת? מה היא מבטיחה?
מדוע יש קשר בין שני הדברים?
ג.       מה דעתכן/ם על השיר?
שילחו את השיר עם הילדים הביתה, להורים, וצרפו לו שלוש שאלות:
א.      מה ההורים זוכרים מהילדות, ולמה הם מתגעגעים?
ב.      מה הם איבדו בשל ההתבגרות? מה ההתבגרות נתנה להם?
ג.       מה נשאר בהם מהילדים שהם היו?
ההורים יכולים גם לומר מה דעתם על השיר.

חזרה בכיתה
פתחו שיח על תגובת ההורים לקבל משימה שכזו.
שאלו את הילדים איך היתה השיחה עם ההורים על השיר? האם התפתחה לכיוונים אחרים? באיזה בית שנו שיח על שירים או יצירות?
תנו לילדים/ות להציג לפי שאלה את התשובות וכיתבו אותן על הלוח.
קיימו שיח על -
למה מתגעגעים, האם רלוונטי גם לילדות שלהן/ם.
מה עדיין קיים בהוריהם והאם הם רואים את החלק הזה אצל הוריהם?
* אפשרו כל נושא שעולה בעקבות השיח.



חפשו את הילדים / חלי ראובן
עשיתי לי הרגל
לחפש ילדים
בבני האדם,
הם יושבים
בזוויות העיניים,
בצידי החיוך
בגומות החן,
עשיתי לי הרגל
בכל איש לראות ילד
ובכל אישה - ילדה,
הם מסתתרים מאחורי
הפנים שלהם
מאחורי ההרגלים
מאחורי ההרס הלא מתוכנן,
מאחורי הרים של אגו
מאחורי חומות ילדות
ודרדרים שגידלו על הלב,
עשיתי לי הרגל
לדבר אל הילדים שבבני האדם
ולהקשיב לבקשות העמוקות שלהם
ועשיתי לי גם תפילה-
שתמיד יחפשו בני האדם
את הילדה
שבי
שיצליחו גם הם
לראות את שתי צמותיי
וגומת החן שבסנטר,
שיראו
את השמיים
שאני נוגעת בהם
גם כשדרכי אובדת,
גם כשנופל עלי צל,
גם כשאני שוברת את הים,
ויהיה ליבם נח להבין אותי
וקל יהיה להם לסלוח לי
ולאהוב אותי,
שנעשה כולנו הרגל
לראות ילדים,
זה מתחת קמטיו של זה,
בכל שמיים
ובכל אדמה


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 5 בדצמבר 2016

4 שיעורים על טקסט מאתגר אחד- התמודדות עם טקסט, לימוד תמצית וסיכום ומשימה יצירתית

אני אוהבת להשתמש בטקסט למטרות שונות ולבנות תהליך של שלבים הבנויים אחד על השני כמו קומות בבניין.
בטקסט "סילבוס יקירי" אני משלבת מספר תחומים, להלן הפירוט- ארבעה עד שישה שיעורים:


שיעור ראשון: התמודדות עם הטקסט-
קריאה אישית ושימוש באסטרטגיות (חובה)- מירקור משפט מפתח, מירקור (צבע אחר) מילים חדשות/ קשות, מירקור נקודות מעניינות.
כתיבת נושא לכל פסקה/ תמצית ליד הפסקה.
קריאה זוגית/ קבוציתי- הבנת הנרטיב/ רעיון מרכזי
כלל הקבוצות מקריאות מה הן הבינו- יוצרים סכימת טקסט על הלוח; דיון על הטקסט והבנתו.
* כדאי לקרוא את מודל ההתמודדות עם טקסט- מודל אי הודאות

שיעור שני- כתיבת סילבוס בינתחומי-
מהו סילבוס? פיתוח ההבנה של המושג והשימוש בסילבוס.
מה יכול להיות ביקורתי בסילבוס?
משימה: כיתבו סילבוס בהיסטוריה שמכיל בתוכו נושאים קשורים, לדוגמה- ג"ג של האזור עליו לומדים, מאכלים ותרבות האוכל בארץ עליה לומדים ועוד (היו יצירתיים, חלק מההערכה תהיה על יצירתיות).
הסילבוס צריך להיות בנוי משלושה נושאים, לכל נושא חמישה תת נושאים.
חומר מותר: אינטרנט, סרטים, שיעורים מקוונים, סיכומים, אטלס ועוד.

שיעור שלישי: כתיבת תמצית-
הסבר- מהי תמצית
כתיבת תמצית ע"ס העבודה שנעשתה בשיעור הראשון.
בדיקה ויישור קו.

שיעור רביעי: כתיבת סיכום-
הסבר- מהו סיכום, הבדלים בין תמצית וסיכום.
כתיבת סיכום ע"ס התמצית.
בדיקה.

הטקסט: סילבוס יקירי, אתר "אלכסון"


כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©

יום שני, 28 בנובמבר 2016

"והארץ היתה תוהו ובוהו" ומשימת חקר בנושא פיענוח שפה


אני מאמינה גדולה, ושכזו מיישמת, חיבורים והקשרים בלמידה. יצירת תמונה הקשרית בין הסטוריה- תנ"ך וגיאוגרפיה היא משימה מורכבת, וכאשר רוצים לחבר בין תהליכים יש צורך בלמידת עומק שמתקיימת מעבר לחומר שבחוברת כזו או אחרת.
ההתפתחות האנושית- תרבותית- דתית (וגם חומרית) היא התרחשויות מקבילות ולינאריות שמכילות שלל משתנים ואינספור נושאים השזורים זה בזה- תרבות חומרית, סוג תרבות, שלטון, בנייה, עולם רוחני, מנהגי קבורה, מזון, חקלאות ועוד. והחל משלב מסוים ישנה התפצלות לאינספור התפתחויות תרבותיות ודתיות ברחבי הגלובוס, ביבשות השונות ואף במדינות/ יחידות שטח שונות.

אני רוצה להציג בפוסט זה שילוב של שני אלמנטים שאני משתמשת בהם בשיעורים על מנת לייצר חיבורים והקשרים בין מקצועות לימוד ותחומי ידע:

1. משחק חקר-
פעם בשבוע אני מחלקת את תלמידי הכיתה לקבוצות של ארבע-ה ילדות וילדים.
אני מכניסה אותם לאווירה של סיפור מסגרת ומטרתם היא לפתור בעיה משמעותית, שאין להם את רוב הכלים לפתור (כדאי לקרוא את מודל אי הוודאות).

לדוגמה:
היום אנו ארכיאולוגים בעלי נסיון רב.
השנה היא 1910 ואנו חופרים באתר חדש ברמת הגולן.
כולנו חפרנו בעבר בעירק, איראן ולבנון ובאתרים שונים בישראל.
לפתע! אנו נתקלות בכתב שלא ראינו בעבר.
מה נוכל לעשות על מנת לפענח את הכתב?

הילדים מקבלים 45 דקות להעלות השערות ולהציע פתרונות; לאחר מכן כ-1/2 שעה של חיפוש במחשב מידע על הנושא, ולבסוף שיעור בו אנו כותבים את כלל ההשערות על הלוח- ממיינים, בודקים מה אפשרי ומה פחות ועוברים לשיעור בנושא שאני מעבירה לאחר דיון (במקרה המודגם שיעור על התפתחות שפה ופענוח שפה).

יש חשיבות רבה לכניסה לעולם הדמיוני ולדמויות שכן זה מאפשר חשיבה יצירתית והתנסות משחקית חשובה.

2. צפייה מודרכת בתכנית/ סרט בעל תוכן הקשרי-
צפייה מודרכת במהלכה מתרחשים מספר דברים:
א. כתיבת נקוודת חשובות
ב. יצירת קשרים בין מידעים מהסרט לידע קודם.
ג. כל ילד/ה מעלים כל שאלה רלוונטית מכל תחום ידע.
ד. דיון ושאלות תוך חיבור לחומר נלמד.

כרגע אנו צופים בסדרה- והארץ היתה תוהו ובוהו, סדרת מקור של הערוץ הראשון שעוסקת בהתהוות בתרבות- דת יהודית.

מומלצת מאוד לכיתות ו' ומעלה.








כל הזכויות שמורות לשרון מיכאלי- רמון ©