השבוע התנהלתי בשלושה מרחבים שניתן להתייחס אליהם כמרחבים משחקיים: מילואים בצבא (בהם שיחקנו במשחקי מלחמה), אימון פיטבול דינמי שהעברתי ובניית מרחב משחק ודמיון בכיתה.
אני רוצה להתייחס לשניים מהמרחבים: הכיתה והסטודיו.
בסטודיו החלפתי מדריכה אחרת ובכל סט שלישי הכנסתי סט שדורש מחד שילוב של יציבה, קואורדינציה וערעור (בדמות קפיצה, אובדן שיווי משקל, העברת מתח ואחרים) ובמקביל שחרור הלחץ מפני- מה יגידו ולחץ מפני איך אני נראית.
על מנת לשכנע את המתאמנות לבצע את התרגילים בעצימות גבוהה יותר ביקשתי מהן להתלהב ולחשוב על התרגילים הספציפיים כעל משחק במטרתו קודם כל הנאה. בסט השלישי זה הצליח. קבוצת הנשים, שאינן מתאמנות קבועות שלי "שיחקה" בתוך האימון. מעבר לחיוכים שצצו על פניהן איכות האימון השתפרה ונוצר שיח חדש בינן לבין הכדור והגוף, שאיפשר יציאה מאזור הנוחות ואתגור הגוף.
החזרת תחושת המשחק למרחב האימון העלה את המוטיבציה ויצר תחושה של חידוש ואתגר (:
בכיתתי, הגשמתי התחלת חלום אישי שלי, שלמזלי התחבר לרצונותיהן של מס' אמהות מהכיתה, והיום הגיעו רוב הוריי הכיתה על- מנת לייצר מרחב דמיון ומשחק בקומה של הכיתה שלי בחטיבה הצעירה.
לאחר פגישת הכנה התכנסנו לחמש פינות:
1. ארמון - טירה וארגז תחפושות ואביזרים.
2. פלונטר ענקי על הרצפה.
3. פינת משחקים מוכרים בגדלי ענק (איקס מיקס, ארבע בשורה ודמקה).
4. פינת כלי מוסיקה מאולתרים.
5. פינת דמיון ויצירה לעבודה עצמית!!
ובמקביל, מספר הורים לימדו את ילדי הכיתה (בקבוצות) משחקי שולחן חדשים.
המטרות היו מגוונות:
א. הכנסת אלמנטים משחקיים נוספים למרחב באופנים פחות מוכרים.
ב. מתן לגיטימציה למשחקי דמיון (שמתחילים לרדת במרחב הבית ספרי עם ההתקדמות בכיתות).
ג. הקמת פינה של יצירה עצמאית- אישית שמפתחת דמיון, גזירה, מוטוריקה, תכנון, ביצוע ויצירתיות.
ד. שיתוף ההורים במרחב החברתי של ילדיהם ברמת יצירה משותפת.
אני מודה שהתרגשתי ושמחתי מאוד משיתוף הפעולה של ההורים ומההתלהבות של ילדי הכיתה.
זהו שלב נוסף בעבודה דרך משחק ויצירה בכיתה.
להלן מס. תמונות:
אני רוצה להתייחס לשניים מהמרחבים: הכיתה והסטודיו.
בסטודיו החלפתי מדריכה אחרת ובכל סט שלישי הכנסתי סט שדורש מחד שילוב של יציבה, קואורדינציה וערעור (בדמות קפיצה, אובדן שיווי משקל, העברת מתח ואחרים) ובמקביל שחרור הלחץ מפני- מה יגידו ולחץ מפני איך אני נראית.
על מנת לשכנע את המתאמנות לבצע את התרגילים בעצימות גבוהה יותר ביקשתי מהן להתלהב ולחשוב על התרגילים הספציפיים כעל משחק במטרתו קודם כל הנאה. בסט השלישי זה הצליח. קבוצת הנשים, שאינן מתאמנות קבועות שלי "שיחקה" בתוך האימון. מעבר לחיוכים שצצו על פניהן איכות האימון השתפרה ונוצר שיח חדש בינן לבין הכדור והגוף, שאיפשר יציאה מאזור הנוחות ואתגור הגוף.
החזרת תחושת המשחק למרחב האימון העלה את המוטיבציה ויצר תחושה של חידוש ואתגר (:
בכיתתי, הגשמתי התחלת חלום אישי שלי, שלמזלי התחבר לרצונותיהן של מס' אמהות מהכיתה, והיום הגיעו רוב הוריי הכיתה על- מנת לייצר מרחב דמיון ומשחק בקומה של הכיתה שלי בחטיבה הצעירה.
לאחר פגישת הכנה התכנסנו לחמש פינות:
1. ארמון - טירה וארגז תחפושות ואביזרים.
2. פלונטר ענקי על הרצפה.
3. פינת משחקים מוכרים בגדלי ענק (איקס מיקס, ארבע בשורה ודמקה).
4. פינת כלי מוסיקה מאולתרים.
5. פינת דמיון ויצירה לעבודה עצמית!!
ובמקביל, מספר הורים לימדו את ילדי הכיתה (בקבוצות) משחקי שולחן חדשים.
המטרות היו מגוונות:
א. הכנסת אלמנטים משחקיים נוספים למרחב באופנים פחות מוכרים.
ב. מתן לגיטימציה למשחקי דמיון (שמתחילים לרדת במרחב הבית ספרי עם ההתקדמות בכיתות).
ג. הקמת פינה של יצירה עצמאית- אישית שמפתחת דמיון, גזירה, מוטוריקה, תכנון, ביצוע ויצירתיות.
ד. שיתוף ההורים במרחב החברתי של ילדיהם ברמת יצירה משותפת.
אני מודה שהתרגשתי ושמחתי מאוד משיתוף הפעולה של ההורים ומההתלהבות של ילדי הכיתה.
זהו שלב נוסף בעבודה דרך משחק ויצירה בכיתה.
להלן מס. תמונות:
